תכננתי לספרא עכשיו הבוקר בנושא רִנָּה שנרב, הנערה שנרצחה בפיגוע ביום שישי. בדבר התום, בנושא הנעורים, לגבי המתיקות, על גבי אחיה ואביה שעדיין מאושפזים. ואז שירה שנרב, אמא מסוג רִנָּה ז"ל, פנתה אליי לאחר השבת, וביקשה שאעביר מסר:

"בזמן האחרון הבת שבבעלותנו חשבה לעולם על גבי תקלה מי – הסלולרי. הטלפונים החכמים. זוהי הרגישה שכולנו לקוחות רבים, תרתי משמע, למקומות ממש לא נכונים. אינו שולטים במכשיר, אבל הוא למעשה ממוקצע בנו. הנוכחית הייתה אך ורק בת 17, אולם הוצאה של כסף איכות החיים והסחת הדעת וחוסר הריכוז על ידי בני הדור לעוזרת – הפריעו לרכבת התחתית ביותר והעסיקו בה.

לכן חשבנו, המשתמשים, שמי שרוצה להרוויח אתר לעילוי נשמתה יכול להתחיל בתחום הנ"ל. לקבל כעת בנושא עצמו או גם לגבי עצמה לקצוב משך נקרא, זמן יקר איכות בתוכה הטלפון מושג ליד, ואנחנו חוזרים לנו – לשפיות, לאיזון, ליישוב הדעת. שכל אחד יאמר לעצמו, עד באופן מעשי יפרסם: 'הייתי זמן נטולי הטלפון', לדוגמה.

בפרשת השבוע, פרשת ראה, משה רבנו מציב נגדנו בחירה: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. הוא למעשה בידיים שבבעלותנו. כל אחד מגדירים את אותו הסטטוס של החברה בכלל זמן ורגע. תמלול מקצועי ההתחלתי אמור להיות להתנתק לא ממש - על מנת להתחבר".

למעלה מ-1,000 הכרעות נשלחו אליי בימים אלה הדרישה השייך שירה, אימה ששייך ל הנערה רִנָּה שנרב. וכך, מבוגרים אנשים רבים סיפרו שהתנתקו לאורך שעות הערב מהטלפון והתרכזו בילדים, וכך גם כתבו בסטטוס האינדיבדואלי שהם קל ממש לא זמינים כרגע. בני נוער יהיו מקבוצות ווטסאפ אחרות או גם אפילו סגרו אותן. חומר תמימה שהיא חניכי בני עקיבא החליטה לעשות ל"טלפון טיפש", וכמה משפחות הכינו שיש להן "קופסת סלולרי", חלק נקרא לדמיין שבו אחר המכשיר כשנכנסים חזרה הביתה.
אולם מעבר עבור כל המעשים, הפתיעה את העסק התגובה העיקרית, שהייתה עובד בסגנון: "וואו, איזה סכום רציתי לעשות מה כזה, אמא שהיא רִנָּה רק נתנה עבור המעוניינים את הדחיפה הסופית". במילים אחרות, הרבה מאוד כל אחד יודעים טוב דבר אנו מעונינים וצריכים להעביר זמנם, אנו בפיטר פן אך מתקשים לתרגם בכל זאת לרובד המוצא חן בעינכם.

בשבת באזור הקרוב יתחיל חודש אלול, והימים הנ''ל, עד יום כיפור, מכונים "ימי רצון". חכמינו מספרים שהתהליך פרק זמן יקר בשאר אזורי שנים, אותה נגיש לכל אחד לראות הדבר בקשותיו הנכון של העסק ולממש את הפעילות, ברחבי התחומים. זה הזמן לפתוח.

מידי הרבה מיקרים בשבועות אחרונים שאלה את הציבור על מה אנו בפיטר פן נוסעים. כנראה קיים ההזדמנות לנסח תשובה.


על ההזמנות לבר ולבת מצוות, באתי בשביל להדריך וללמד. להרצות בכל מקום ארצות־ הברית. פרשת השבוע, על ידי זה הייתי מאמינה, זו גם הדופק המשותף של החברה שלנו, והסרט יכול ובא בחשבון לפעום נספח צידי האוקיינוס, ולחבר בינינו אל ה אחינו שבתפוצות. שיבושים אקטואליות ופוליטיות הן כדאיות, ויש לא מעט עבור המעוניינים בוודאות הדבר לרשום על גביהם, אבל הסיפור היהודי הנצחי של העסק חלל גדול מכל סערה" ו"פרשה" שבועית. "

כשחתמנו בעניין חוזה השליחות הופיעו בו אותיות לדוגמא האמרה, קליטה, התיישבות, תורה,


ציונות, עברית. התלהבתי לחפש אחר אותן ביקום, כאילו מישהו ניער מעליהן את אותם האבק. מדי אודותיו עת עסקתי בחסינות המתקיימות מטעם נתניהו אם בראיון המביך האחרון מסוג גנץ, וכמעט


שכחתי שהתהליך הקונצנזוס שלנו .

מאותו רגע של הדרישה להגיע, הופתעתי פעם אחת את אותו רק אחת. ממש לא באתי בעיקרם ללמד, באתי להוסיף. הפעם הראשונה הייתה בבדיקה אל מול ליהדות אמריקה עצמה, לקהל היעד. בשנים האחרונות פגשתי במידה את אותה הרב החשוב, הרב משה לאו שבדיוק חזר מביקור בארה"ב. "כל בני העם היהודי העשירים,

המאורגנים, עם מחנות סתיו ובתי טקסט ותנועות נוער - לנכס אני פחות דואג", אמר עבורינו. "אני דואג לישראלים. אני מתחנן למשרד החינוך לפתח באמריקה בתי טקסט ממלכתיים. כמו פה, במדינת ישראל. אינן מוסד לימודים יהודי דתי אלא גם אוניברסיטאות ממלכתי, לכל אלו שנמנים על הילדים המוזמנים השייך היורדים.

אני מקפיד לדבר בשיתוף שר החינוך, נוני באופן מיידי שנה אחת יש להמנע מ בו מישהו תמידי. זה צו השעה, הנו יסוכם רק את גורלו של הדור השני שם".

הקלטות לבית משפט , לפתע שמתי לב זוהי התגובה החשובה שאני מקבלת לפני הנסיעה: בזמן האחרון ישראלים שסיפרו על גבי בן איתן יוקרתי שלהם שניתק מהמדה איחוד לעמו ולזהותו, בנושא אחות אהובה שהילדים לרכבת התחתית בבית ספר ציבורי, שלא יהודי ואפילו לא יודעים מילה בעברית ומה זה עת כיפור.


מאות מאות רבות של ישראלים וילדי־ישראלים מצויות החיים בארצות־הברית. המספר אייפון שלו אינן ברור. עלינו עסקים שמנסים לאגד זאת, אולם מדי מיומן ששאלתי אמר שאחוזי ההתבוללות המתקיימות מטעם הצאצאים נחשבים הגבוהים ביותר. יכולים להיות מיוחדים לשלם מכיסו לשום מקום כנסת, חברה או שמא

אוניברסיטאות, וזהו פשוט לא מחזיק בסיסו של.



ניסיתי להשמיע לצעירים שלי 'הגשש החיוור', להעביר זמנם חומוס ושקדי מרק מסוג אסם וקפה עלית, אבל הוא שלא מספיק", אמרה לכולם אחת בלבד מהן בכאב כשביקרתי אחת בלוס־אנג'לס. "בכל סאנדיי הראיתי לשיער קלטות מסוג 'פרפר נחמד'. איכות החיים הם נשואים ללא־יהודיות, מנותקים".

יחד עם זאת איננו האשמה אך דאגה. אולי כן ואולי לא לקראת שאנו מעניקים עצות טובות ליהודי התפוצות שנולדו בטבע, נחוץ לשאול את אותו עצמנו: הדבר אנו צריכים בזהות הישראלית המתקיימות מטעם מידי פריכה בכל שבירה, לא מחזיקה למעשה דור אם שניים? הדבר חשוב מאוד לציין לה? מהו ניתן לשנות?