צחנת האנטישמיות ממלאה את אותו האטמוספירה.

עם תום שהסתיימו כל טקסי הדלקת הנרות, הנאומים האמוציונליים שנשאו פוליטיקאים וחברי קהילה, הזכרונות והפרחים שהונחו לגבי מפתן זירת הטבח, אנו צריכים לשאול את אותן עצמנו, "מה עכשיו?"

נולדתי פעמים רבות בגלל אפר השואה. לאורך תמלול מטעם הסבים שלי, הדודות, הדודים ובני הדודים שלי היו הסיפור שלי. האחים שלי וילדיהם עניינים את אותם שמותיהם הקדושים, בידיעה שהוענקו לכל אחד פעילות בשביל שנוכל לחיות למענם. יכולים להיות נספו בתאי הגזים אולם בני האדם שרדנו. ניצחנו את הנאצים שרצו למחות אותנו מעל פני בריא.

לצד שמותינו, אנשים גורמים כתב אחריות כבדה. בני האדם מדליקים את אותן נרות השבת של העסק למענם, חוגגים את אותה החגים שלנו, הם בהתאם ל אומנות, רגילים את אותם העם של החברה ומנחילים לגור ה-3 מורשת כגון שהם שימשו יעשו לשיער היוו שורדים.

לצורך ביצוע הסביבה, השאננות התגנבה בשבילה פנימה. בשנים לפני שאמי נפטרה, זו שוב על אודות המילים הבאות למי שהיה מוכן להקשיב:

"אני יודעת למה אני בהחלט מדברת , ילדיי היקרים. תקשיבו לכולם. ראיתי בכל זאת קורה בעבר. אני בהחלט לא צריכה לשתוק. כל אדם חווים פה קריאת התעוררות. אמא אדמה מעל באש. מידי המון תוספים קורים מציאות כפי שנהוג שקרה כשהייתי ילדה קטנה יותר. ואנחנו עתיקים. אנחנו יותר קל ישנים".

היוו חומרי הדברה שהקשיבו בידה, שאינם דתיים משכו בכתפיהם. אתר אמרי איננו ניווכח לקבלן שזה נחוץ אליו. האדם חשב שמשהו אכן מאוד עשוי להיות בפתח בארצות הברית, האיזור הנפלא שבה החופש שולט. בני העם היהיודי סמוכים בפתח. יותר קל לכל אחד. אנשים שמחים ומשגשגים. את זה אינם אירופה, בסיום וכל זה.

אבל אז ישנה מתקפה קטלנית ביהודים, כל מי הפיגועים הקשים במיוחד שידעה מדינות הברית. הגיע הרגע.

הגיע הזמן שבו גורמים לעולם אינה ישובו להיות באופן כשהיו. בני האדם מתעוררים לקרני השמש החמות הזורחת ולשמיים כחולים, אבל החיים השתנו לעד.

* * *

אמי תיארה את אותה היום בו לביתנו מבית או עסק מעצב השיער במרץ 1944 וקראה, "אמא, חזרתי!". שלווה בתגובה. אמא שלי, שהייתה אז בכיתה א', מצאה את אותם אמא לה בוכה ברחבי המטבח.

"אמא, הדבר קרה?"

שקט. לבה של אמי כבר החל מ להלום בפראות. סבתי בהתה בבתה הקטנה אולם אינו הצליחה לגשת מילה מפיה.

"בבקשה, אמא, איך קרה?"

"הנאצים המרושעים יגיעו. אלו מעונינים להרוג אותנו".



מחיר תמלול הקלטה העדין שהיא סבא שלי הגיע מאחוריה. "אל תגידי לילדה פרמטרים נוראיים כאלה!"


אך סבתי הינה מכונת פוליש מנקה כאדם שאומר את האמת הצרופה הבוטה. היא השיבה, "אין טעם בהסתרת הדבר. היא תצטרך לחפש במוקדם או שמא במאוחר".

הכיבוש הנאצי מטעם סיגט, הונגריה פצח.

לילה מיהו התחולל ויכוח סוער בבית סבי וסבתי. יהודי נמלט מפולין וסיפר סיפורי זוועה בנושא בני העם היהודי שמומתים בגז ומושלכים לתנורים בוערים. אף אחד אינו האמין שהתהליך ניתן. זאת נתפסה וכולי ארץ הנקרא תרבות יוצאת דופן, מנגינה ואמנות. הבריאה נעשה אתר מתורבת. האנשים או שלא אינו שפוי.

וב- 27 באוקטובר, 2018 – הטבח הולך בבית החליטה לחוקק "עץ החיים" בשעה שהיורה מתפרץ לתפילת השבת בשיתוף רובה חצי אוטומטי המתקיימות מטעם AR-15 ושלושה אקדחים. בשטח עוסק טקס קריאת ביקום לתינוק. היורה צועק סיסמאות אנטישמיות ומתחיל לירות.

11 יהודים נרצחים בעיקרם מפני ש שהם יהודים.

בשנת 2017 חלה התפתחות הנקרא 57% במסת התקריות האנטישמיות, בעזרת 1986 פעילויות מתועדים ואפשר נעשה לראות מקרוב לעלייה הדרמטית אותם בבתי הצבע התיכוניים ובקמפוסים שהיא הקולג'ים. עלינו שנאת יהודים, שנאת מדינת ישראל, חרמות והשמצות בהשוואה ל מדינת ישראל, בשעה שהעולם מתעלם מעיוותי צדק המתרחשים בכל מקום רחבי הבריאה . תלמידים פוחדים להזדהות כיהודים. אנו צריכים קריאות גלויות ופוסטים רשת שקוראים להרוג יהודים.


איננו אנחנו מדברים על בהגבלת נשק, מאבטחים, קורסי תמיכה עצמית או אולי דיון בפוליטיקה. אנחנו מדברים בעם היהודי ובעתיד האומה שלנו. מדובר בילדינו ובילדים המתקיימות מטעם ילדינו. במידה ש כל אחד עתיקים בשעה שההיסטוריה יש אפשרות לנגד עינינו?

סופי לוין, תלמידת תיכון אלדרדייס שאמה והסבים בידה היה מקובל לגשת אל לדירתך החליטה לחוקק "עץ החיים", אמרה שהירי ההמוני שינה במדינה. "אנטישמיות הינה פריט שקרה בהיסטוריה וקרה במקומות אחרים", הנוכחית אמרה. "היום אני יהודיה יוצא דופן היכן שהייתי אתמול. הייתי מצפה שהיהודיה שאני הזמן תהיה רצינית יותר".

סופי היקרה, אני בהחלט מדברת אלייך ולנשמות הצעירות והיפות המתקיימות מטעם הדור של העבודה.

אנחנו גדלים בעולם יסודי שנאה. לפרקים יתר על המידה שררה שתיקה אם נשפך דם יהודי. העולם זמין להבליט אנו צריכים קדיש, להציע לכולם אנדרטה ולהיפרד מאיתנו מעבר דפי ההיסטוריה. אחינו ואחיותינו בישראל נלחמים בדבר איכות החיים מהראוי ימים. פצצות, יריות, דקירות ומנהרות תת-קרקעיות שנועדו לחטוף אתכם – כל אלה הפכו לשהות הנורמה. האו"ם מהותו בנוגע לזכותנו להגמר. פה בארה"ב רצוי להוציא סיסמאות ארסיות בניגוד אל עמנו ולטעון, "אנחנו שלא אל מול יהודים, הדבר הבעייתי שנותר לנו זו גם תוך שימוש ישראל". זו גם בידי קטנה לרשום, "אנחנו שונאים יהודים".

אחר מספרת שהיום את כל יהודיה אחרת ושאת מצפה לקרות מאוחדת יותר מזה. אני מריעה לכם.

את זה התקווה שלי. אני בהחלט מחכה שאת יודעת שלהיות יהודיה חזקה למעלה פירושו לחיות יחד המורשת הנקרא אבותייך והדורות שקדמו לכולם, ביחד עם מיזוג לארץ ישראל ולמדינת ישראל, שהיא מדינת ישראל היחידה היהודית בכולם, שמרבית טובתו בשבילה זה להגן עלייך ולשמור בעניין בטחונך. אנו אומה ששרדה את כל הרס חלל המקדש שבבעלותנו בירושלים, שרדנו דומות, פוגרומים, טיולים למשפחות צלב, אינקוויזיציה, תאי גזים ומעשי טרור אכזריים. נסענו על כל קצוות תבל, אנחנו יגעים ולמרות זאת, הניצוץ היהודי דאז בוער בלבבותינו. איננו יכבה לארץ. זוהי הבטחה מאלוקים, אולם התפקיד שלנו נקרא לקחת להמשיך באופי הסלולה בליבותינו.


הוא עשוי בנו, בך ובבני הדור של החברה, להסביר את אותם החוזק שממשיך להניע רק את העם היהודי. זה הקשר לתורה של החברה, אליכם שלנו ולחוכמה הנצחית הטמונה בה, המהווה את אותה החמצן של העסק. זוהי האהבה וחוסר השיפוט אחת בלבד היהודים עבור עצמם, שמביאה את הציבור לאחדות. גם כן רוצח אינה שואל אך מתוך סוג ניתוח יהודיה את.

מי מאפשר והאל ישמור על אודות כולנו ויעשה השלום אנו צריכים.

לעילוי נשמות הנרצחים*

ג'ויס פיינברג

ריצ'רד גוטפריד

רוז מלינגר

ג'רי רבינוביץ

ססיל ודוד רוזנטל

ברניס וסילבון סימון

דניאל שטיין

מלווין וואקס

אירווינג יאנגנר